CARTA DE UNA MADRE ISRAELI

HOY UN AMIGO ME REENVIO UNA CARTA DE UNA FAMILIAR SUYA QUE VIVE EN ISRAEL Y QUE HABLA DE UNA FORMA DE VIVIR Y UN SENTIMIENTO MEZCLA DE TEMOR Y ORGULLO POR SUS JOVENES SOLDADOS

לכל החברים ומכירים שהיו איתי ששאלו התענינו ודאגו אני אמא משוחררת לאחר 6 שנים שנתיים לילך ו4 אלון מהרגע שהאוטובוס הענק לקח את לילך ידעתי שאני מגוייסת שמאותו רגע מישהו אחר יחליט בשבילי איפו הם ומה הם יעשו הלבישו אותם מדים ירוקים וזהו לא ידעתי לא יודעת מה הם עשו בתפקידים שלהם רק יודעת שכל יציאה שלהם היתה מתנה בשבילי ושאני אמא מאוד גאה קלרה מצורף שיר החייל מאחלת שנגיע בקרוב לשלום בלי יותר דאגות לצעירים המדהימים שלנו

A TODOS, MI FAMILIA Y AMIGOS QUE ESTUVIERON CONMIGO, QUE PREGUNTARON Y PREOCUPARON. SOY MAMA QUE ACABE LA TZABA (EJERCITO) DESPUES DE 6 AÑOS.
DEL MOMENTO QUE EL CAMION SE LLEVO A LILAJ SABIA QUE ENTRA A LA TZABA Y QUE DESDE ESE MOMENTO ALGUIEN DIFERENTE VA DECIDIR POR MI DONDE VAN ESTAR Y QUE VAN HACER.
LOS VISTIERON DE VERDE Y EMPEZARON. NO SE QUE HICIERON Y NO VOY A SABER, SOLO SE QUE CADA SALIDA EN SHABAT DE ELLOS FUE UN REGALO PARA MI Y QUE SOY UNA MAMA ORGULLOSA.
CLARA
CON ESTE EMAIL VIENE LA CANCION DE JAYAL, REZO PORQUE PRONTO HAYA PAZ Y NO TENGAMOS QUE PREOCUPARNOS POR NUESTROS MARAVILLOSOS JOVENES